יום שלישי, 27 באפריל 2010

עיצוב חנות פדני באנגליה

גלית התקשרה אלי בצהרים. "את יושבת? " היא אמרה, "תשבי. את לא מאמינה מי התקשר אליי היום, בני פדני, את יושבת? הוא רוצה שנגיש לו הצעה לעיצוב חנות באנגליה".

ככה זה התחיל, ובסקיצה השלישית שלנו הוא נדלק, וקבלנו אור ירוק לעצב את חנות התכשיטים הראשונה של פדני בחו"ל. איזה כיף!

האמת, היה מרתק. למדנו כל כך הרבה מבני פדני, ונדהמנו מהיד החופשית שהוא נתן לנו. מעבר לזה, בעיצוב חנות (מה שהרבה פעמים לא קורה בעיצוב בית) העבודה היא ממש מא' ועד ת', כלומר, תכנון, תכנית חשמל ותאורה, בניה, הריסה, וגם בחירה של הריצוף, צבע הקירות, מנורות, מראות, עיצוב רהיטים, תמונות, עיצוב השילוט, עיצוב חלון הראווה וכו'. בחנות הזו אפילו את התמונות שעל הקיר אני ציירתי.

את כל התכנון והעיצוב עשינו מהארץ, את הרהיטים שעיצבנו בנו פה (אצל שבירו) ושלחו לאנגליה. וכל דבר שנבחר שם (כמו פרקט, מנורות) עבר אישור שלנו אחרי שקבלנו תמונות. אני הייתי אז בהריון די מתקדם עם תומר, אז נדנדנו לבני פדני שאנחנו מוכרחות לבוא לראות את החנות לפני שאני יולדת. ואכן, הוא הזמין אותנו ללונדון (החנות בעיר קטנה ומקסימה שנקראת רויאל טנברידג' וולס שנמצאת כשעה מלונדון) לראות איך יצא. לא יכולתי לחכות עד הפתיחה של החנות, בגלל ההריון, אבל החנות היתה כמעט מוכנה. זה היה מרגש! נכנסתי לחנות והיא נראיתה כמו שדמיינתי אותה אבל עם אישיות משלה (לא יכולה להסביר את זה בדיוק). טוב, תראו בעצמכם.

אני מצרפת גם את הסקיצות הראשונות שהראינו לבני פדני, אני אוהבת את כולן... חבל שאי אפשר לבנות כל דבר שמתכננים.






























תוך כדי השיפוץ קבלנו תמונות של המקום, שנראה איך מתקדמים. זה הפרויקט היחיד אני חושבת שלא עשינו בו פיקוחים, למזלם של בעלי המקצוע הפולנים שעבדו שם (אני מאוד קשוחה :0) ).






















והנה החנות הגמורה. ואם אתם נוסעים ללונדון, אני ממש ממליצה לבקר ב-Royal Tunbridge Wells. זה באמת מקום מדליק...































































המראות והמסגרות של התמונות מגלריה מיצג בתל אביב. מקום מומלץ, יש להם דברים מהממים (ויקרים). 




















אלה התמונות שציירתי (בהדפסה על קנבס).
































יום שני, 26 באפריל 2010

עיצוב חנות תכשיטא

כמו שאפשר להבין מהשם של הבלוג, אני מאוד אוהבת (ולא מפחדת מ)צבעים. תכשיטא (ז"ל…) זו חנות קטנה, מתוקה וצבעונית שעצבתי לפני כמה שנים יחד עם שותפתי לשעבר גלית שפר, בשוק מחנה יהודה בירושלים (מקום מומלץ ביותר לטיול של ששי בבוקר...). החנות, בסה"כ 15 מ"ר של בסטה לשעבר התחילה כחנות לחרוזים ותכשיטים.

זה המקום כפי שנראה כשבאנו למדוד אותו:


גיתית, בעלת החנות, רצתה שולחן חרוזים מרכזי שיסתובבו סביבו ויבחרו חרוזים, מקום להשחיל, איזור תצוגה לתכשיטים, שולחן עבודה משלה ומטבחון קטן שיוכלו למכור גם קפה ועוגיות. ההשראה שלנו לעיצוב החנות היתה הצבעוניות של השוק.

הצענו לה שתי אופציות:


















כמו שבד"כ קורה, שילבנו את שתי האופציות, והנה תמונות של החנות הגמורה. הוצאנו כמובן תכניות מפורטות לקבלן, לנגר ולמסגר, ויצא ממש דומה לציור... נכון שהיא מתוקה?






פוסט פתיחה

טוב אז ככה, קוראים לי מיה ביקסון-נסים, אני מעצבת אדריכלית פנים ופתאום גם לי בא לפתוח בלוג…

בתקציר העניינים, עד 2004 הייתי מהנדסת מחשבים, ראש צוות בחברת היי-טק קטנה, וטפחתי חלום על לימודי עיצוב פנים. כבת לשני הורים אדריכלים תמיד הייתי בעניין, קוראת תכניות מגיל אפס, מתרוצצת באתרי בנייה, מציירת, מפסלת. אל תשאלו אותי למה הלכתי ללמוד מחשבים, תקופת הבועה, אני יודעת… בקיצור, לבסוף אזרתי אומץ, ובעידודו של בעלי המפרגן עילי, נרשמתי ללימודי עיצוב פנים בסטודיו ברזין שוהם, אחת התקופות המאושרות בחיי. בסוף הלימודים והתמחות במשרדן פתחתי עסק עם חברה מהלימודים (להלן, גלית שפר). איכשהו התמזל מזלנו וקבלנו המון פרויקטים, חלקם מגניבים ממש (כמו לעצב חנות תכשיטים של פדני באנגליה!), קפצנו למים, עבדנו קשה, למדנו המון ונהנינו מאד. בינתיים גם ילדתי שני ילדים מקסימים (תומרוני וגלגול), קנינו בית ושפצתי אותו. אין מה לאמר, תקופה פורייה. לפני כשנה גלית ואני נפרדנו בידידות רבה ואני ממשיכה לעבוד לבד.

אז מה יהיה פה בבלוג? נראה לי בעיקר תמונות של פרויקטים שלי (ואולי גם אחרים), טיפים בנושא עיצוב פנים ונראה מה עוד. מקווה שתיהנו…